רש"י על גיטין ס״ט א:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור גיטין ס״ט א:א׳
1 לִבְרוּקְתִּי – לַיְתֵי עַקְרַבָּא דְּשַׁב חוּמְרֵי, וּנְיַיבְּשֵׁיהּ בְּטוּלָּא; וְנִישְׁחוֹק תַּרְתֵּי מְנָתָא כּוּחְלָא, וַחֲדָא מְנָתָא מִינֵּיהּ; וְלִימְלֵי תַּלְתָּא מַכְחָלֵי בְּהַאי עֵינָא וּתְלָתָא מַכְחָלֵי בְּהַאי עֵינָא; טְפֵי לָא לִימַלֵּי, דְּאִי לָא – פָּקַע עֵינֵיהּ.
פירוש רש"י על גיטין ס״ט א:א׳
1 לברוקתי - חולי שבעין שקורין טייל"א:
2 דשב חומרי - מנומר בשבע גוונין מחמת זקנה:
3 ונייבשיה בטולא - כלומר שלא מחמת שמש:
4 תרתי מנתא כוחלא וחדא מנתא מיניה - שני חלקים כחול וחלק אחד ממנו:
5 תלתא מכחלי - מכחול הוא כנף עוף או כף רחב דק של עץ שנוטל בו הכחול ונותן בעין:
6 תלתא מכחלי - שלשה פעמים:
7 לימלי - ישום בעינו:
8 דאי לא - מיזדהר דלא לימלי טפי פקע עיניה: